מחקרים מראים שאדם ממוצע חושב כ-6,000 מחשבות ביום. אנחנו רוב הזמן לא מודעים לכל המחשבות האלה מכיוון שהרבה מהמחשבות האלה קורות באופן לא מודע. 

מחקרים גם מראים שכ70% מהמחשבות שלנו מוטות לשלילה. ומכיוון שהחשיבה שלנו ברובה מוטה לשלילה ונעשית באופן לא מודע היא ברוב המקרים זאת שמעכבת אותנו.

מכירים את זה שאתם מאוד רוצים להשיג משהו כבר הרבה מאוד זמן ולא מצליחים להשיג אותו?

ברוב המקרים מחשבות מעכבות (ומתחתן יושבות האמונות) הן אלה  שאחראיות לעיכוב / תחושת תקיעות / דחיינות שלכם.

הבשורות הטובות הן שיש מה לעשות. אפשר לאמן את עצמנו לחשוב בצורה מקדמת וחיובית. זה אפשרי!

בואו נכיר ונתיידד עם המחשבות האלה. נעים להכיר, משפחת המחשבות המעכבות.

הן מורכבות מ4 סוגי מחשבה:

• מחשבות מדאיגות
• מחשבות השוואתיות
• מחשבות שליליות
• מחשבות שיפוטיות

מחשבות מדאיגות

סוג זה של מחשבות הן בעיקר מחשבות על העתיד. הן כוללות מחשבות כלליות כמו "מה יהיה?" או מחשבות מדאיגות על דברים ספציפיים שמטרידים אותנו היום. למשל: בעיות שעוד לא מצאנו להן את הפתרון, דאגה מסוימת בנוגע לילד שלנו, דאגה בעקבות שיחה לא נעימה שהיתה לנו עם המנהל וכו'.

חשוב לדעת שמחשבות מדאיגות מגיעות בצרורות. זה מתחיל בדאגה אחת קטנה שמתווספת אליה עוד דאגה אחת ואח"כ עוד אחת ועוד דאגה אחת שמתנפחת לעוד אחת.. ובלי ששמנו לב אנחנו מרגישים מוצפים במחשבות מדאיגות שגורמות לנו לסטרס, להאצה של קצב הלב, והגברה של קצב הנשימה.

לעיתים מחשבות מדאיגות מגיעות רגע לפני השינה מה שמקשה על כניסה לשינה בצורה רגועה ונינוחה או גורמות לחוסר שינה.

אחד הכלים לסלק מחשבה מדאיגה היא לשאול את עצמנו את השאלה: מה בהשפעה שלי ?

האם הנושא שעליו אני דואג כרגע הוא בתחום ההשפעה שלי ואני יכול לעשות משהו בנדון? אם התשובה היא כן, השלב הבא הוא להחליף את המחשבה המדאיגה במחשבה אופרטיבית מקדמת – "מה אני הולך לעשות ואיך". ממש לדמיין את תוכנית הפעולה.

אם התשובה היא לא, היא לא בתחום ההשפעה שלי. השלב הבא הוא להתאמן על שחרור המחשבה המדאיגה. להפעיל דיבור פנימי ולומר לעצמי "אין לי יכולת השפעה במקרה הזה, ולכן אני בוחרת לשחרר את המחשבה המדאיגה הזאת כרגע".

המוח שלנו רגיל להיות עסוק. תנו לו משהו להתעסק בו והוא מבסוט. כך גם עם מחשבות מדאיגות, תנו לו להתעסק בזה ולהמציא עוד ועוד דאגות והוא בטוח ימצא כי הוא מאוד יצירתי. ולכן ככל שנהיה מודעים לסוג המחשבה כך נוכל לנהל אותה.

כלי נוסף לשחרור מחשבות מדאיגות שעובד מצוין כאשר מחשבות מדאיגות מגיעות לפני השינה הוא: לספור לאחור מ- 100. 100..99..98..97..96..95..94..93..

בצורה כזאת המוח "נתפס" על הספירה ומשחרר את החשיבה המדאיגה. הרעיון הוא לספור לאחור ובעצם להגיע למצב של שעמום ולהירדם בנחת. מכיוון שספירה אחורה יש בה אלמנט שדורש ריכוז היא עובדת מצוין כי המוח נתפס על המספרים ומתאמץ בספירה אחורה. במידה ונכנסת מחשבה באמצע הספירה פשוט לחזור לספירה אחורה. 

אצלנו בבית גם המתבגרת משתמשת בשיטה הזאת כשהמחשבות המדאיגות מזדחלות אליה לפני השינה כמו דאגה לפני מבחן חשוב, ויכוח עם חברה לא פתור וכו'

"Worry is like a rocking chair. It will give you something to do, but it won't get you anywhere."

G. Tunner

מחשבות שליליות

מחשבות שליליות הן בעיקר אלו שתמיד שמות את הפוקוס על הכוס הריקה. הן רואות רק שחורות: "היה לי יום גרוע". הן רואות גם שחור בעתיד: "אם ככה נגמר היום, אז בטח גם כל השבוע יהיה גרוע".

במחשבות שליליות שומעים הרבה את המילה לא. "אני לעולם לא אצליח". "זה בטוח לא יעבוד". "אני לא אמצא פתרון" וכו'.

מחשבות שליליות סוגרות את התודעה, לא עוזרות בלחפש פתרון ולא מאפשרות להסתכל קדימה ובעצם מייצרות סוג של תקיעות מחשבתית והרגשה של  תסכול, אכזבה וכעס.

אפשר לאמן את עצמנו לחשיבה מקדמת וחיובית ולשאול את עצמנו שאלות: מה אני לומדת מזה? האם יש דבר אחד שהיה טוב היום? איך אני יכול להתקדם מכאן? מה אני יכול לעשות שישנה את המצב? איך אני יכול להשתפר לפעם הבאה?

חשיבה כזאת פותחת את התודעה לאפשרויות נוספות ומאווררת את ההרגשה הכבדה והעומס הרגשי שנוצר כאשר החשיבה שלילית.

מחשבות שיפוטיות

מחשבות שיפוטיות הן כלפי אחרים וגם כלפי עצמנו. לדוגמא: מה היא חשבה לעצמה שהיא דיברה אלי ככה? למה הוא אמר לי את זה? זה גם מופנה פנימה: למה אמרתי את זה?  למה אני אף פעם לא..? חבל שדיברתי ככה.. חבל שהיא אמרה את זה..

הטיפ במקרה הזה הוא לפעול לפי חוק ה"למה והחבל". החוק הוא:  לא שואלים "למה" ולא אומרים "חבל".

כשאנחנו שואלים "למה" אין לנו בעצם תשובה. לפעמים אין לנו את התשובה ל"למה" אמרתי את מה שאמרתי ולמה התנהגתי או אחר התנהג איך שהתנהג. כשאנחנו שואלים "למה" השאלה עומדת באוויר ואז נוצר לופ מחשבתי של שאלה לא פתורה שמעסיקה לנו את המוח (זוכרים שהוא רגיל להיות עסוק?) ובאופן לא מודע מרוקנת אותנו מאנרגיה.

גם פה דיבור פנימי יכול לעזור. אפשר לומר לעצמנו: "אוקי זה מה שהיה. זה מה שאמרתי. אני לא מרוצה ממה שאמרתי, אלמד מזה לפעם הבאה."

הפעלה של חמלה עצמית גם תעבוד כאן, למשל לומר לעצמנו: "אני אנושית. טעיתי. זה קורה. אלמד לפעם הבאה".

מחשבות השוואתיות

אלו המחשבות שאנחנו ממש לא שמים לב אליהם. אבל רובנו רוב הזמן משווים את עצמנו לאחרים. אנחנו משווים ילד אחד בילד אחר שלנו. אנחנו משווים את עצמנו לחברים שלנו / קולגות / שכנים וכו'. המוח שלנו משווה ושופט באופן אוטומטי.

כשאנחנו משווים אנחנו בעצם קוטלים את היצירתיות והחיוביות שבתוכנו באופן לא מודע. השוואה יוצרת קונוטציה שלילית במוח שלנו. 

אנחנו יכולים לאמן את צורת החשיבה ולהחליף מחשבה מהשוואה להשראה. להחליף את ה"וו" ל "ר".

למשל במקום לחשוב: "היא רצה חצי מרתון, אני לעומתה לא רצה אפילו 5 ק"מ ושתינו בנות 42".

אפשר לחשוב:  "איזה אלופה, היא רצה חצי מרתון בגיל 42. היא השראה עבורי. אשמח ללמוד ממנה."

לסיכום, השלב הראשון הוא לתפוס את המחשבות שלנו ולשים לב אם הן ממשפחת המחשבות המעכבות: מדאיגות, שליליות, שיפוטיות או השוואתיות.

בשלב השני להתאמן על שחרור המחשבות שלא תורמות לנו. זה תהליך שלא קורה ביום אחד אך עם אימון באופן עקבי אפשר להרגיש תוך זמן קצר את השינוי.